×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין מ׳.גמרא
;?!
אָ
אֶלָּא מִחוּץ לַתְּחוּם אֲתָא מַאן דַּאֲכַל סָבַר הַבָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל זֶה מוּתָּר לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר. וּמַאן דְּלָא אֲכַל סָבַר אכׇּל דְּאָתֵי לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא אַדַּעְתָּא דְּכוּלְּהוּ רַבָּנַן אָתֵי. וְהָא אַשְׁכְּחֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְרַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל וא״לוַאֲמַר לֵיהּ לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. הָהוּא לִיפְתָּא דְּאָתֵי לְמָחוֹזָא נְפַק רָבָא חַזְיָא דִּכְמִישָׁא שְׁרָא רָבָא לְמִיזְבַּן מִינֵּיהּ אָמַר הָא וַדַּאי מֵאֶיתְמוֹל נֶעֶקְרָה. מַאי אָמְרַתְּ מִחוּץ לַתְּחוּם אָתְיָא בהַבָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל זֶה מוּתָּר לֶאֱכוֹל לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר וְכׇל שֶׁכֵּן הַאי דְּאַדַּעְתָּא דְגוֹיִם1 אֲתָא. כֵּיוָן דַּחֲזָא דְּקָא מַפְּשִׁי וּמַיְיתִי לְהוּ אֲסַר לְהוּ.: הָנְהוּ בְּנֵי גְנָנָא דְּגַזּוּ לְהוּ אָסָא בי״טבְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי לְאוּרְתָּא שְׁרָא לְהוּ רָבִינָא לְאוֹרוֹחֵי בֵּיהּ לְאַלְתַּר א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר תַּחְלִיפָא לְרָבִינָא לֵיסַר לְהוּ מָר מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה. מַתְקֵיף לַהּ רַב שְׁמַעְיָה טַעְמָא דְּאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה הָא בְּנֵי תוֹרָה שְׁרֵי וְהָא בָּעִינַן בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ אֲזַלוּ שַׁיְילוּהּ לְרָבָא אֲמַר לְהוּ גבָּעִינַן בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ.: ר׳רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה כּוּ׳.: אָמַר רַבָּה כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב הוּנָא אִיבַּעְיָא לַן מַהוּ לְהַזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כֵּיוָן דַּחֲלוּקִין בְּמוּסָפִין אָמְרִינַן אוֹ דִילְמָא זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן. אֲמַר לַן תְּנֵיתוּהָ רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה כּוּ׳ מַאי לָאו לְהַזְכִּיר. לֹא לְהַתְנוֹת. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא מִדְּקָתָנֵי בְּבָרַיְיתָא וְכֵן הָיָה ר׳רַבִּי דּוֹסָא עוֹשֶׂה בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים שֶׁל כׇּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ וְלֹא הוֹדוּ לוֹ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְהַתְנוֹת מִשּׁוּם הָכִי לֹא הוֹדוּ לוֹ אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְהַזְכִּיר אַמַּאי לֹא הוֹדוּ לוֹ. וְאֶלָּא מַאי לְהַתְנוֹת לְמָה לִי לְאִיפְּלוֹגֵי בְּתַרְתֵּי צְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן ר״הרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲוָה אָמֵינָא בְּהָא קָאָמְרִי רַבָּנַן דְּלָא מִשּׁוּם דְּאָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בֵּיהּ אֲבָל בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים שֶׁל כׇּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ לר׳לְרַבִּי דּוֹסָא. וְאִי אִתְּמַר בְּהָא בְּהָא קָאָמַר ר׳רַבִּי דּוֹסָא אֲבָל בְּהָךְ אֵימָא מוֹדֶה לְהוּ לְרַבָּנַן צְרִיכָא. מֵיתִיבִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִתְפַּלֵּל עֶשֶׂר וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים דמִתְפַּלֵּל תֵּשַׁע וְאִם אִיתָא בֵּית שַׁמַּאי אַחַת עֶשְׂרֵה מִבְּעֵי לֵיהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
{רי״ף עירובין י:}
{שמעתא דעובדא דהנהו בני גננא}
כתוב בספר המאור, וההוא עובדא דהנהו בני גננא כו׳, עד לפי שלא היו בני תורה.
אמר הכותב: א״כ, במקום בני תורה אינו צריך להמתין. חס ושלום. דהא רב פפא דקא פסיק ומפרש (ביצה כ״ד:) בגוי שהביא דורון לישראל, אם יש באותו המין במחובר אסור ולערב נמי אסורין בכדי שיעשו, ולא פסיק בדידה, דוקא ביום ראשון אבל ביום שני א״צ.
ועוד, בכאן מפורש. דאמרי׳: מתקיף לה רב שמעיה: טעמא דאינן בני תורה. הא בני תורה שרי. הא בעינן בכדי שיעשו. אתו ושיילוה לרבא, דאמר להו: בעינן בכדי שיעשו. זה דבר ברור שרבא הורה לרב1 שמעיה, דאמר, אפילו במקום בני תורה בעינן בכדי שיעשו. וספקו של רב שמעיה הוא שבאו לישאל וכדבריו פשט להו, דאנן נמי בעי׳ כדי שיעשו. דאילו משום שאינן בני תורה אנן2 לא בעינן בכדי שיעשו,⁠3אלא הוה ליה למימר, שיילוה לרבא ואסר לפי שאינן בני תורה.
וטעה בעל המאור ז״ל בדברי רש״י ז״ל. שהוא פי׳ טעמא דרבינא דשרא לאורוחי לאלתר משום קולא יום4 טוב שני. ורב אחא בר תחליפא א״ל למיסר להו שאינן5 בני תורה ויבואו לזלזל בו או להתיר כן ביום ראשון, אבל רב שמעיה אתקיף דאפילו במקום בני תורה צריך כדי שיעשו. ומסקנא6 קבעינן הלכתא הכי, דבעי׳ כדי שיעשו בכל מקום, לפי שעשו יום טוב שני כראשון כי היכי דלא ליזלזלו ביה. והזכיר הרב ז״ל הטעם הזה, שהוא הטעם שמפרשין בגמ׳ לכל חומרי יום טוב שני בכל מקום. וכך הם דברי רבינו הגדול ז״ל בהלכות, שלא הזכיר מפני שאינן בני תורה כלל.
והוי יודע שאין דברי רבינו שלמה ז״ל הללו עולין אלא לפי הגירסא שלו. שהוא גורס, הנהו בני גננא דגזו להו גויים אסא ביום טוב שני. וכן כתוב במקצת נוסחאות. אבל לפי גירסת הספרים וספרי ספרד ונסחי רבינו הגאונים ז״ל, שכולם כתוב בהם, דגזו להו אסא ביומא טבא, אין הפי׳ הזה עולה. דהיאך נפרש, יום טוב, האמור בגמ׳ סתם, דאינו בראשון אלא בשני דוקא. גם זה מקום טעות לבעל המאור ז״ל שאני רואה בו. שהוא גורס, ביומא טבא, סתם, ומפרש ביום טוב שני, דבר שא״א.
ולספרי הגאונים פירשו דרבינא לית ליה כדי שיעשו במעשה יום טוב כלל. שלא החמירו כ״כ, כדאמרי׳ התם (יבמות קי״ד.): מפרק כלאחר יד הוא − שבת דאיסור סקילה, גזרו ביה רבנן, יום טוב דאיסור לאו, לא גזרו ביה רבנן. ובמס׳ ביצה (בבלי ביצה כ״א.) נמי אמרינן, שאני שבות דשבת משבות יום טוב. ומסקנא, דבעינן כדי שיעשו ביום טוב ובשבת.
אבל לפי דעתי שזה ההדס ממקום רחוק תלשוהו בשביל ישראל והביאוהו להם. ורבינא שרא להו לאורתא לאורוחי לאלתר בכדי תלישה, רגע קטן, דבר שא״א לעמוד עליו משעת צאת הכוכבים, ולא היה חושש לאיסור ההבאה. או שבא מחוץ לתחום, [או כדברי]⁠7 האומרין שהבא מחוץ לתחום א״צ בכדי שיעשו אפילו לאותו ישראל, שאילו לישראל אחר בו ביום התירו. ורבא הצריך כדי שיתלש ויבא ממקום שנתלש משם, דכיון שנתלש בשביל ישראל וא״א להביאו לכאן אלא באיסור מלאכה של תורה, אסור בכדי שיביאו. והרי זה כענין ששנינו (משנה מכשירין ב׳:ו׳): ראה בה ירק נמכר, אם רוב ישראל, ימתין בכדי שיבא ממקום קרוב. זה הפי׳ הנכון והמחוור במעשה הזה.
גם זה עוד מקום טעות לבעל המאור ז״ל. שהוא כתב במס׳ סוכה (בבלי סוכה ל״ז:) קושיא מן השמועה הזו למה שאמרו שם, הדס במחובר מותר להריח בו. ופי׳ שאין הריח אסור להם, אלא בנין אפריון של חתן וכלה הוא שאסור להם, והבנין הזה הוא המוכלל בלשון, לאורוחי. אבל אין הריח אסור, שאף במחובר היה מותר.
וגם זה אינו נכון. שאילו היה הריח ג״כ אסור, היה אפשר לומר שהכל מוכלל בלשון, לאורוחי. אבל כיון שהריח מותר, ואפילו ביומו, ובנין האפריון הוא שאסור, לא היה להם להזכיר בגמ׳, לאורוחי, כלל.
ולדברינו אין צורך בדוחק הזה, שהיה אסור להן ביומן מפני איסור מלאכה, שבא לידם בו לכאן. והצריך בו רבא כדי שיעשו בהבאה גופה, הכל מפני מלאכה הנעשית בו בשביל ישראל, שבה הגיע לידינו בכאן, כמו שפירשנו.
מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
1 נראה דצ״ל: כרב
2 נראה דצ״ל: ואנן
3 נראה שחסר כאן: לא הוה ליה למימר, שיילוה לרבא ואמר להו בעינן בכדי שיעשו,
4 נראה דצ״ל: דיום
5 נראה דצ״ל: מפני שאינן
6 נראה דצ״ל: ולמסקנא
7 נראה דצ״ל: וכדברי
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144